שבוע הספר העברי 

יסודות שבוע הספר העברי בדצמבר 1925. במסגרת אירועים שונים שקיים גדוד מגיני השפה העברית הוחלט כי בימי החנוכה יצוין "שבוע השפה והתרבות", לזכרו של מחייה השפה העברית  אליעזר בן יהודה. בשיתוף פעולה עם המו"לית ברכה פלאי (הוצאת מסדה) נולד מוסד שבוע הספר בשמו הראשוני: "ימי חנוכה שבוע של הספר העברי". בעיתון דבר של חודש דצמבר שנת 1925 נכתב: "אל תזניחו את ההזדמנות ותרכשו לכם הספר העברי בזול יוצא מן הכלל"

 

מהמחצית השניה של שנות ה-50 הפך שבוע הספר למסורת קבועה בלוח השנה בחודש יוני. התאחדות הוצאות ספרים בישראל הפכה למחזיקת הסימן המסחרי של שבוע הספר העברי ומפיקה אותו עד היום בפועל. 

 

רבים שואלים על הצורך בקיום ירידי שבוע הספר לאור ההוזלות המתקיימות בחנויות הספרים לאורך כל השנה. עם זאת, ירידי שבוע הספר הרשמיים  מחזיקים במספר יתרונות ייחודיים:

    1.הירידים מקדמים באופן שוויוני ופלורליסטי את תרבות הספר בישראל. זהו מפגן קונצנזוס 

       לאומי שלוקחים בו חלק כל שכבות האוכלוסייה מכל הגילאים.

   2. זהו המקום היחיד בשנה שבו ניתן להציג את יבול התרבות הספרותית בהיקפים עצומים               הכוללים השתתפות של כ- 120 הוצאות לאור.

   3. האירוע מהווה הזדמנות חד שנתית של הקהל להנות ממגוון רחב של סוגות וספרים ומהיצע 

       רחב של ספרים שאינם קיימים עוד בחנויות.

   4. זהו המקום היחיד והזמן היחיד לאורך השנה שבו כמות עצומה של מבקרים יכולים לפגוש

       באופן בלתי אמצעי עשרות סופרים, עורכים ומוציאים לאור.

   5. בנוסף, שבוע הספר מעודד יוצרים מקומיים ומאפשר להם להציג את מרכולתם בקנה מידה

       רחב.